מטרת החוק היא לתקן עוול חברתי והיסטורי שנגרם לבני ובנות הקהילה האתיופית.
במהלך השנים, רבים מהם השתתפו בהפגנות ומחאות לגיטימיות – אך נפתחו נגדם תיקים פליליים בעקבות שיטור יתר.
תיקים אלו פגעו באפשרותם להשתלב בשוק העבודה ובחיים הציבוריים. החוק בא להסיר את החסמים האלו ולפתוח דף חדש עבור הקהילה.

מחיקת הרישומים תתבצע באופן אוטומטי, בתנאי ש:

• לא נגזר עונש מאסר בפועל בגין אותה עבירה.

• אין רישומים פליליים נוספים בתוקף (שטרם חלפו תקופות ההתיישנות והמחיקה).

 כן.
דו"ח ועדת פלמור (2016) המליץ להכיר באפליה ממוסדת.
גם מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, הודה בקיומו של שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה.
הדו"ח מדגיש במיוחד את האכיפה הבעייתית כלפי קטינים ובעבירות של "סדר ציבורי".

מרות ההתקדמות, שיטור יתר ואכיפה בררנית כלפי הקהילה האתיופית עדיין קיימים.
ממצאים סטטיסטיים מראים פער מדאיג בכמות התיקים שנפתחים לחברי הקהילה לעומת חלקם באוכלוסייה.

ייצוג-יתר והפליה באכיפה: נתונים מדאיגים על טיפול משטרתי ביוצאי אתיופיה

ניתוח של מרכז אדוה, המתבסס על נתוני משטרת ישראל, מציג תמונה מטרידה בכל הנוגע ליחס מערכת האכיפה כלפי אזרחים יוצאי אתיופיה:

📌 ייצוג-יתר בהליכים פליליים

• יוצאי אתיופיה מהווים כ-1.7% מהאוכלוסייה, אך נפתחו נגדם 3.5% מהתיקים הפליליים – פי שניים מחלקם היחסי.

📌 פגיעה בקטינים

• 5.8% מהתיקים שנפתחו לקטינים יוחסו ליוצאי אתיופיה – פי 3.4 מחלקם באוכלוסיית הקטינים.

📌 התמקדות בעבירות סדר ציבורי

• 46% מהתיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה עוסקים בעבירות נגד הסדר הציבורי (לעומת 39.4% בכלל האוכלוסייה).

• בין העבירות הבולטות:

  • תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – 9.1%

  • קטטה במקום ציבורי – 7.9%

  • הכשלת שוטר – 7.7%

📌 פערים מטרידים בין ערים
בערים שונות נמצא ייצוג-יתר משמעותי של יוצאי אתיופיה בתיקים פליליים.
למשל: בתחנת משטרת יבנה, 10% מהתיקים בגין "תקיפה והכשלת שוטר" יוחסו ליוצאי אתיופיה – לעומת 2.8% בלבד בכלל האוכלוסייה.

📌 פערים בשיעור סגירת תיקים

• תיקים שנסגרו ללא כתב אישום:

  • יוצאי אתיופיה – 65.2%

  • כלל האוכלוסייה – 77.4%

• מתוכם, תיקים שנסגרו מחוסר ראיות:

  • יוצאי אתיופיה – 35.6%

  • כלל האוכלוסייה – 23.1%

שאלות של צדק שוויוני
הפערים החוזרים והמובהקים מעלים שאלות משפטיות וחברתיות כבדות משקל:

• האם כל תיק שנפתח אכן היה מוצדק?

• האם שיקול הדעת מופעל באופן שוויוני וללא הטיות?

• האם אכיפה יתרה פוגעת בזכויות יסוד של קהילה שלמה?

משרדנו רואה בחשיפת נתונים מסוג זה נדבך חשוב במאבק לצדק, שוויון בפני החוק, והבטחת הגנה מלאה על זכויות הפרט – ללא הבדל דת, גזע או מוצא.