הזכות לייסד עמותה (סעיף 1): כל שני אנשים בוגרים ומעלה, שמעוניינים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה כוונתה העיקרית היא חלוקת רווחים בין חבריה, יכולים להקים עמותה. חשוב לזכור, העמותה הופכת לישות משפטית רק ברגע שהיא נרשמת בפנקס העמותות. המשמעות היא שהיא יכולה לחתום על חוזים, להחזיק נכסים, ולהיות צד לתביעות משפטיות, בדומה לחברה.

בקשה לרישום עמותה (סעיף 2): תהליך הרישום מתחיל בהגשת בקשה מקוונת לרשם העמותות (גוף במשרד המשפטים האחראי על רישום עמותות). הבקשה חייבת לכלול פרטים חיוניים:

• שם העמותה: שם ייחודי שטרם נתפס (נדבר על זה בהרחבה בהמשך).
• מטרותיה: מה העמותה מתכוונת לעשות? המטרות חייבות להיות ברורות, חוקיות, ולא מכוונות לרווחים אישיים.
• כתובת בישראל וכתובת דיגיטלית: כתובת למשלוח דואר וכתובת דיגיטלית (למשל, כתובת מייל) לקשר עם העמותה.
• פרטים מזהים של המייסדים: שמות, כתובות ומספרי תעודת זהות של כל המייסדים.
• הצהרת מייסדים: הצהרה חתומה של כל המייסדים, המאשרת את רצונם להקים את העמותה ולכהן כחברי ועד בהתחלה. יש לאמת את זהות המייסדים באופן מקוון או על ידי עורך דין.

תיקונים לבקשה (סעיף 2ב): אם רוצים לשנות או לתקן פרטים בבקשה לפני הרישום, ניתן לעשות זאת באופן מקוון, בתנאי שרוב המייסדים המקוריים חתומים על הבקשה לשינוי, ובתנאי שכל המייסדים קיבלו על כך הודעה בדואר רשום 14 ימים לפחות מראש. במקרים חריגים, הרשם יכול לאפשר הגשה שאינה מקוונת.

סייגים לרישום עמותה (סעיף 3): ישנן מגבלות ברורות לרישום עמותות. רשם העמותות לא ירשום עמותה אם אחת ממטרותיה:

• שוללת את קיומה של מדינת ישראל או את אופיה הדמוקרטי.
• יש חשש סביר שהעמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.

סייגים לשם העמותה (סעיף 4): גם לשם העמותה יש כללים:

• שם מטעה או פוגע: אסור לרשום עמותה בשם שעלול להטעות, לפגוע בציבור או ברגשותיו.
• שם זהה או דומה: אסור לבחור שם זהה או דומה מדי לשם של תאגיד אחר שכבר רשום בישראל (לרבות חברה, עמותה אחרת), או תאגיד שרישומו בוטל לפני פחות משנתיים, או עמותה שנמצאת כרגע בתהליכי רישום.
• שינוי שם על ידי הרשם: אם עמותה נרשמה בשם שאינו תקין, הרשם רשאי לדרוש ממנה לשנות את השם. אם העמותה לא תעשה זאת תוך ארבעה חודשים (או זמן אחר שיקבע הרשם), הרשם, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לשנות את שמה בעצמו. העמותה תקבל תעודה המעידה על שינוי השם, והשינוי יפורסם ברשומות הממשלה.

רישום העמותה (סעיף 5): אם הבקשה עומדת בכל הדרישות של סעיף 2 ואין מניעה לרישום לפי סעיפים 1, 3, 4(א) או 4(ב), רשם העמותות ירשום את העמותה בפנקס העמותות.

רישום זמני (סעיף 5א): ישנה אפשרות לרישום זמני לעמותות שמטרתן גיוס כספים להצלת חיי אדם. אם בקשה כזו הוגשה והרשם לא רשם את העמותה תוך שבועיים (שלא מסיבת סירוב), המייסדים יכולים לבקש משר הפנים להורות על בדיקה ורישום מהירים תוך 14 ימים. רישום כזה תקף לשנה אחת בלבד. אם בתום השנה העמותה לא נרשמה באופן קבוע, נכסיה, לאחר כיסוי חובותיה, יועברו לעמותה אחרת בעלת מטרות דומות, כפי שיקבע האפוטרופוס הכללי.

פרסום ותעודת רישום (סעיף 7): ברגע שהעמותה נרשמת, הרשם מפרסם על כך הודעה רשמית ("ברשומות") ומוציא לעמותה תעודת רישום. תעודה זו מהווה ראיה חותכת וסופית לכך שהעמותה הוקמה כדין.

העמותה תאגיד (סעיף 8): החל מהיום המצוין בתעודת הרישום, העמותה הופכת לתאגיד – כלומר, היא ישות משפטית עצמאית, הכשירה לכל זכות, חובה ופעולה משפטית. היא יכולה לתבוע ולהיתבע, לחתום על חוזים, להחזיק רכוש ועוד, בדומה לחברה.

שימוש בשם (סעיף 8א): שם העמותה המלא, כפי שמופיע בתעודת הרישום, חייב להופיע בכל מסמך, שלט או פרסום שיוצא מטעמה. יש לציין את השם באותיות אחידות, ללא קיצורים או השמטות, וחובה לכלול בסופו את הציון "עמותה", "עמותה רשומה" או "(ע"ר)".

מען ודרכי המצאה (סעיף 8ב): ברגע שהעמותה נרשמת, חובה שתהיה לה כתובת בישראל אליה ניתן לשלוח הודעות. כל שינוי בכתובת זו חייב להימסר לרשם תוך 14 ימים. מסירת הודעות או מסמכים לעמותה תיעשה על ידי הנחה בכתובתה הרשומה או במשלוח בדואר. הרשם רשאי גם למסור הודעות על ידי הנחה במקום בו הוא משוכנע שהעמותה מנהלת בפועל את פעילותה.

המען הדיגיטלי (סעיף 8ג): בנוסף לכתובת פיזית, חובה שלעמותה תהיה גם כתובת דיגיטלית. כל שינוי בכתובת הדיגיטלית (למשל, שינוי כתובת דוא"ל) חייב להימסר לרשם תוך 14 ימים. הרשם ירשום את הכתובת הדיגיטלית רק לאחר שהודיע לעמותה על כך ואימת שהכתובת תקינה ופעילה.

שמירת מסמכים במען של העמותה (סעיף 8ד): העמותה חייבת לשמור בכתובתה (או באמצעים אלקטרוניים, עם אפשרות לקבל עותקים) את התקנון שלה ואת המסמכים המפורטים בסעיף 39(א) לחוק.

התקנון – כחוזה (סעיף 9): לכל עמותה חייב להיות תקנון. התקנון הוא כמו חוזה שמחייב את העמותה כלפי חבריה, ואת החברים זה כלפי זה.

תקנון רשום ותקנון מצוי (סעיף 10): המייסדים יכולים להגיש תקנון משלהם לרשם. אם לא הוגש תקנון מיוחד, העמותה תפעל לפי "התקנון המצוי" – תקנון סטנדרטי המופיע כתוספת לחוק.

שינוי התקנון, השם והמטרות (סעיף 11): עמותה יכולה לשנות את התקנון, השם והמטרות שלה. שינויים אלה דורשים החלטה של האסיפה הכללית (כלל חברי העמותה) ברוב קולות. החלטה כזו חייבת להיות רשומה אצל הרשם, והיא נכנסת לתוקף רק מיום הרישום. חשוב לדעת: שינוי מטרות העמותה, במיוחד אם המטרות החדשות אינן "קרובות" למטרות המקוריות, דורש במקרים מסוימים גם אישור של בית המשפט. בית המשפט ישקול אם השינוי מוצדק ונכון, תוך התחשבות במטרות העמותה ופעילותה בעבר.

תוכן התקנון (סעיף 12): כל תקנון או שינוי בתקנון שמוגשים לרשם יירשמו רק אם הם עומדים בהוראות סעיפים מסוימים בחוק, ובהוראות ספציפיות בתקנון המצוי. אם יש חוסר או ליקוי בתקנון שהוגש, יחולו הוראות התקנון המצוי על החוסר או הליקוי.

סייגים לסמכות (סעיף 13): התקנון יכול להגביל את יכולת העמותה לשנות את התקנון, השם או המטרות שלה. לדוגמה, הוא יכול לדרוש רוב גדול יותר להחלטה או לקבוע תנאים נוספים.

כשירות (סעיף 15): כל אדם מעל גיל 17 וכל תאגיד יכולים להיות חברים בעמותה. חשוב לציין, הצטרפות של קטין לעמותה והצבעה שלו באסיפה הכללית אינן דורשות את הסכמת נציגו (הוריו או אפוטרופוס).

תנאים לחברות (סעיף 16): תנאי החברות, הפסקתה, קבלת חברים חדשים, פרישתם והוצאתם, ייקבעו בתקנון העמותה. עם זאת, ישנם שני עקרונות חשובים:

1. פרישה: חבר יכול לפרוש מהעמותה רק במתן הודעה זמן סביר מראש.
2. הוצאה: חבר יוצא מהעמותה רק מסיבות שפורטו בתקנון ורק לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

מהות (סעיף 17): החברות בעמותה היא אישית – היא אינה ניתנת להעברה ואינה עוברת בירושה.

פנקס חברים (סעיף 18): כל עמותה חייבת לנהל פנקס חברים בו יירשמו פרטי כל חבר: שמו, כתובתו, מספר זהותו, תאריך תחילת חברותו ותאריך פקיעתה.

מוסדות חובה ומוסדות רשות (סעיף 19): לכל עמותה חייבים להיות שלושה מוסדות:

1. אסיפה כללית: כלל חברי העמותה.
2. ועד: הגוף המנהל את העניינים השוטפים של העמותה.
3. ועדת ביקורת או גוף מבקר: גוף האחראי על בקרה פנימית ופיקוח על פעילות העמותה. האסיפה הכללית יכולה להחליט שבמקום ועדת ביקורת ימונה רואה חשבון חיצוני או גוף אחר שיאושר על ידי הרשם.

חובת רואה חשבון (סעיף 19ג): עמותות שמחזורן השנתי עולה על סכום מסוים (המעודכן מעת לעת, נכון להיום מעל 1,172,933.01 שקלים חדשים) חייבות למנות רואה חשבון.

מועדים לכינוס האסיפה (סעיף 20):

• אסיפה כללית רגילה: תתקיים במועדים הקבועים בתקנון, אך לא פחות מפעם בשנה.
• אסיפה שלא מן המניין: הוועד רשאי לכנס אותה בכל עת, וחייב לכנס אותה אם נדרש לכך על ידי ועדת הביקורת, הגוף המבקר, או עשירית מחברי העמותה.
• כינוס עצמאי: אם הוועד לא כינס אסיפה שנדרשה כדין תוך 21 ימים, הדורשים יכולים לכנס אותה בעצמם.
• כינוס על ידי הרשם: אם לא כונסה אסיפה כללית לפי החוק, הרשם רשאי לכנס אותה בעצמו או למנות אדם שיכנס אותה.

הצבעה (סעיף 21): לכל חבר באסיפה הכללית יש קול אחד, וההצבעה היא אישית, אלא אם התקנון קובע אחרת.

רוב (סעיף 22): החלטות האסיפה הכללית מתקבלות ברוב רגיל של המצביעים, אלא אם החוק או התקנון קובעים רוב אחר. התקנון יכול לקבוע שחתימת כל חברי העמותה על החלטה תחשב כהחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית, למעט החלטות חשובות כמו שינוי תקנון, מיזוג או פירוק.

פרוטוקול (סעיף 23): בכל אסיפה כללית יש לנהל פרוטוקול. הפרוטוקול, כשהוא חתום על ידי יושב ראש האסיפה, מהווה ראיה לכאורה לתוכנו, לכשרות כינוס האסיפה, ניהולה וקבלת החלטותיה.

אסיפת נציגים (סעיף 24): עמותות עם למעלה מ-200 חברים רשאיות לקבוע בתקנונן שאסיפותיהן הכלליות יתקיימו באמצעות נציגים שנבחרו על ידי החברים

סמכויות (סעיף 25): הוועד הוא הגוף המנהל את ענייני העמותה, ובידיו כל הסמכויות שלא יועדו בחוק או בתקנון לאסיפה הכללית או למוסד אחר.

בחירת הוועד (סעיף 26): הוועד נבחר באסיפה כללית רגילה, אלא אם התקנון קובע אחרת (למשל, מינוי על ידי גורם חיצוני). עד לבחירת הוועד הראשון, המייסדים ישמשו כוועד. אם אין לעמותה ועד שנבחר, הרשם רשאי למנות חבר או חברים בעמותה שישמשו כוועד. אם חבר ועד סיים את כהונתו ולא נבחר לו מחליף, הוא ממשיך לכהן עד שייבחר מחליף, אלא אם התפטר או הועבר מתפקידו.

שכר חברי הוועד (סעיף 26א): האסיפה הכללית רשאית להחליט על תשלום שכר לחברי הוועד ולקבוע את גובהו, בכפוף להוראות שייקבעו על ידי שר המשפטים.

חובתו של חבר הוועד (סעיף 27): חברי הוועד חייבים לפעול לטובת העמותה, במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית.

העברה מכהונה של הוועד או של חבר בו (סעיף 28): האסיפה הכללית רשאית להעביר בכל עת את הוועד או חבר בו מכהונתו. אם הוועד כולו הועבר מכהונתו, הפיטורים ייכנסו לתוקף רק לאחר שהאסיפה הכללית תבחר ועד חדש.

פנקס חברי הוועד (סעיף 29): העמותה חייבת לנהל פנקס חברי ועד ובו לרשום את שמו, כתובתו, מספר זהותו, תאריך תחילת כהונתו ותאריך פקיעתה של כל חבר ועד.

ועדת ביקורת (סעיף 30): תפקידי ועדת הביקורת (או הגוף המבקר) הם:

• לבחון את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, ולוודא שהן מתאימות למטרותיה.
• לבחון את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון.
• לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד.
• לאתר ליקויים בניהול העמותה ולהציע דרכים לתיקונם, כולל התייעצות עם המבקר הפנימי או רואה החשבון. במקרה של ליקוי מהותי, הוועדה תקיים ישיבה ללא נוכחות נושאי משרה, אך תאפשר להם להציג את עמדתם.
• לבחון את ענייניה הכספיים של העמותה, את ספרי החשבונות ותשלומי השכר.
• לבחון כל נושא אחר הקשור לפעילות העמותה.
• לבחון את מערך הביקורת הפנימית ותפקוד המבקר הפנימי (אם מונה).
• לבחון את היקף עבודת רואה החשבון ושכרו.
• לקבוע הסדרים לטיפול בתלונות עובדים בקשר לליקויים בניהול.
• להציג את מסקנותיה לוועד ולאסיפה הכללית. מי שאינו רשאי להיות חבר בוועדת ביקורת, לא יהיה נוכח בישיבותיה בעת הדיון וקבלת ההחלטות, אלא אם כן נדרש לכך על ידי יושב ראש הוועדה.

מינוי מבקר פנימי (סעיף 30א): עמותה שמחזורה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים (או סכום גבוה יותר שייקבע) חייבת למנות מבקר פנימי, בהסכמת ועדת הביקורת. אם אין הסכמה, האסיפה הכללית תחליט. המבקר הפנימי יגיש לוועד תוכנית עבודה שנתית או תקופתית לאישור, לאחר שוועדת הביקורת בחנה אותה.

כינון (סעיף 31): ועדת הביקורת או הגוף המבקר ייבחרו באסיפה הכללית הרגילה.

מינוי רואה חשבון (סעיף 31א): עמותה החייבת במינוי רואה חשבון (לפי סעיף 19ג) תבחר אותו באסיפה כללית שנתית. הוועד רשאי למנות רואה חשבון ראשון עד לאסיפה הכללית השנתית הראשונה.

מינוי רואה חשבון בידי הרשם (סעיף 31ב): אם לא מונה רואה חשבון לעמותה החייבת בכך, הרשם רשאי, לבקשת חבר בעמותה, למנות לה רואה חשבון ולקבוע את שכרו.

נוהל מינוי רואה חשבון (סעיף 31ג): ישנם כללים לגבי הליך מינוי רואה חשבון חדש, כולל חובת הודעה לעמותה ולחברים על הכוונה להציע מועמד.

משרת רואה חשבון שנתפנתה (סעיף 31ד): אם משרת רואה החשבון התפנתה, הוועד רשאי למנות אחר במקומו עד לאסיפה הכללית הקרובה.

שכר רואה חשבון (סעיף 31ה): שכר רואה החשבון ייקבע על ידי האסיפה הכללית, למעט מקרים ספציפיים בהם הוועד רשאי לקבוע את השכר.

ייחוד הכהונות (סעיף 32): אסור שאדם אחד יכהן בו זמנית כחבר ועד וכחבר ועדת ביקורת או הגוף המבקר.

פסלות לכהונה (סעיף 33): מספר גורמים נפסלים מלכהן כחברי ועד או ועדת ביקורת:

• מי שאינו חבר העמותה.
• מי שמקבל שכר מהעמותה עבור שירותים אחרים (שלא כחבר ועד/ועדת ביקורת).
• קטין, פסול דין או פושט רגל.
• מי שהורשע בעבירות חמורות (כגון שוחד, מרמה, זיוף) או בעבירה אחרת שבעקבותיה אינו ראוי לכהן, לדעת הרשם.
• תאגיד (אולם נציג של תאגיד שהוא חבר בעמותה יכול לכהן).

תוקף פעולות (סעיף 34): פעולה של חבר ועד או ועדת ביקורת לא תיפסל רק בגלל פגם שהיה בבחירתו או מינויו.

שכר חברי ועד וחברי ועדת ביקורת (סעיף 34א): שר המשפטים יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לגבי שכר ותנאי העסקה של חברי ועד ו-ועדת ביקורת, כולל הגבלות. הוראות אלו יכולות לחול גם על המנהל הכללי של העמותה.

הוצאות לניהול עמותה (סעיף 34ב): שר המשפטים רשאי לקבוע שיעור הוצאות מרבי לעמותה עבור ניהול, כולל שכר, ביחס למחזורה או לכספים שהוציאה לקידום מטרותיה.

חלוקה אסורה בעמותה (סעיף 34ג): עמותה אינה רשאית לחלק רווחים לחבריה, במישרין או בעקיפין. כל חלוקת רווחים כזו נחשבת "חלוקה אסורה". אם חלוקה כזו התרחשה, על החבר להשיב לעמותה את שקיבל, אלא אם לא ידע ולא היה עליו לדעת שהחלוקה אסורה. הוראה זו לא חלה על מתנות קטנות ערך וסבירות, או על טובת הנאה שחבר קיבל מהעמותה כחלק מהציבור הרחב הזכאי לשירותי העמותה.

אחריות חברי ועד לחלוקה אסורה (סעיף 34ד): אם בוצעה חלוקה אסורה בעמותה, כל מי שהיה חבר ועד באותה עת ייחשב כמי שהפר את חובותיו כלפי העמותה, אלא אם יוכיח שהתנגד לחלוקה ונקט בכל האמצעים הסבירים למנוע אותה, או שלא ידע ולא היה עליו לדעת על החלוקה.

הגדרות (סעיף 34ה): סעיף זה מגדיר מונחים שונים הקשורים למיזוג, כמו "חברה לתועלת הציבור", "מיזוג", "תאגיד יעד" (העמותה המתמזגת), "תאגיד קולט" (העמותה שאליה מתמזגים) ועוד.

אישור בית המשפט למיזוג (סעיף 34ו): עמותה יכולה להתמזג רק עם עמותה אחרת או עם חברה לתועלת הציבור. מיזוג כזה דורש אישור מבית המשפט המחוזי, בנוסף לאישורים הנדרשים לפי חוק זה או חוק החברות. בית המשפט יאשר מיזוג רק אם הוא משוכנע שזהו צעד צודק ונכון, בהתחשב במטרות התאגידים ופעילותם, ובתנאים שיקבע. בית המשפט ישקול גם אם התאגידים קשורים ביניהם.

החלת הוראות חוק החברות על מיזוג (סעיף 34ז): חוק העמותות מחיל את הוראות חוק החברות העוסקות במיזוגים, בשינויים הנדרשים. בין היתר, מיזוג דורש אישור הוועד או הדירקטוריון ואישור האסיפה הכללית בכל אחד מהתאגידים המתמזגים. במקרה של תאגידים קשורים, נדרש גם אישור ועדת הביקורת. הצעת המיזוג תכלול פרטים רבים, כולל פרטי חברים ודירקטורים לאחר המיזוג, והסדרים לקיום התחייבויות תאגיד היעד. האסיפה הכללית המאשרת את המיזוג דורשת הסכמה של 75% מהנוכחים המשתתפים בהצבעה, אלא אם נקבע רוב אחר בתקנון.

תוצאות המיזוג (סעיף 34ח): לאחר שבית המשפט אישר את המיזוג, מתרחשים הדברים הבאים:

• כל הנכסים וההתחייבויות של תאגיד היעד עוברים לתאגיד הקולט.
• התאגיד הקולט נחשב כתאגיד היעד בכל הליך משפטי.
• משכונות ושעבודים עוברים רישום בהתאם.
• תאגיד היעד מתחסל ונמחק מהרישומים.
• התאגיד הקולט מקבל תעודה המעידה על ביצוע המיזוג, והמיזוג נרשם במרשמים.

פנקסי חשבונות (סעיף 35): עמותה חייבת לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בצורה מלאה ונאמנה את עסקאותיה ומצבה הפיננסי. כל חבר ועד, חבר ועדת ביקורת או רואה חשבון שמונה לעמותה, רשאי לעיין בכל עת בפנקסים אלו ובמסמכים הנלווים, ולקבל כל מידע שדרוש לו.

דו"ח כספי (סעיף 36): הוועד חייב להכין אחת לשנה דו"ח כספי (מאזן ודין וחשבון הכנסות והוצאות) הכולל פירוט מלא. הדו"ח מוגש לוועדת הביקורת או לגוף המבקר לפחות שבועיים לפני האסיפה הכללית, ומוצג לאסיפה הכללית לאישור. חשוב: הוועד חייב לצרף לדו"ח הכספי גם פירוט מלא ומדויק של כל התשלומים ששולמו (או שהתחייבו לשלם) לחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה, כולל תנאי פרישה. הדו"ח הכספי ייערך לפי כללי חשבונאות מקובלים, ויוגש לרשם עד ה-30 ביוני של השנה שלאחר תום תקופת הדו"ח, חתום על ידי שני חברי ועד.

תרומה מישות מדינית זרה (סעיף 36א): עמותה שמחזורה עולה על 300,000 שקלים חדשים, ואשר קיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות (מדינות זרות, ארגוני מדינות זרות, הרשות הפלסטינית וכדומה) בשווי מצטבר של מעל 20,000 שקלים חדשים, חייבת לציין זאת בדו"ח הכספי. יש לציין את זהות התורם, סכום התרומה, מטרתה והתנאים הנלווים לה. העמותה צריכה לעשות כל שביכולתה לדעת אם התרומה הגיעה מישות מדינית זרה. מידע זה יפורסם גם באתר האינטרנט של העמותה (ואם אין לעמותה אתר, הרשם יפרסם אותו באתר משרד המשפטים).

ביקורת של רואה חשבון (סעיף 37): דו"ח כספי של עמותה החייבת במינוי רואה חשבון (לפי סעיף 19ג) יוגש לאסיפה הכללית כשהוא מבוקר על ידי רואה החשבון. הרשם רשאי, ביוזמתו או לבקשת ועדת הביקורת/חברי העמותה, להורות שדו"ח כספי של עמותה שאינה חייבת במינוי רואה חשבון, יבוקר על ידי רואה חשבון. רואה החשבון ישתתף באסיפה הכללית בה מוגשים חשבונות שביקר, וימסור הסברים.

דו"ח מילולי (סעיף 37א): הוועד יכין אחת לשנה גם דו"ח מילולי שיכלול פירוט בעניינים שיקבע שר המשפטים. הדו"ח המילולי יוגש יחד עם הדו"ח הכספי.

הגשת מסמכים לרשם (סעיף 38): עמותה חייבת להגיש לרשם באופן מקוון (אך במקרים חריגים הרשם רשאי לאפשר הגשה לא מקוונת) את המסמכים והדיווחים הבאים, חתומים על ידי שני חברי ועד:

• הודעות על שינויי כתובת (פיזית ודיגיטלית), בחירת/מינוי/פקיעת כהונת חברי ועד/ועדת ביקורת/גוף מבקר, ומינוי רואה חשבון.
• פרוטוקולים של החלטות האסיפה הכללית לשינוי תקנון, שם ומטרות.
• פרוטוקול אישור הדו"ח הכספי באסיפה הכללית, בצירוף הדו"ח והמלצת ועדת הביקורת/הגוף המבקר, וחוות דעת רואה החשבון (אם מונה).
• הודעות על הגשת תביעות משפטיות נגד העמותה או חבר ועד בתפקידו.
• פרוטוקול החלטת האסיפה הכללית על פירוק מרצון ומינוי מפרק.
• הדו"ח הכספי והדו"ח המילולי.
• מסמכים נוספים שייקבעו בתקנות. רוב המסמכים הללו יוגשו תוך שבועיים מיום קבלת ההחלטה או האירוע. הדו"ח הכספי והדו"ח המילולי יוגשו במועד הקבוע בחוק.

הבהרת פרטים בדו"ח הכספי (סעיף 38א): הרשם רשאי לדרוש מהעמותה כל מסמך או מידע נוסף כדי להבהיר פרטים בדו"ח הכספי, ואף לדרוש הגשת דו"ח כספי מתוקן.

הגשה באופן מקוון (סעיף 38ב): הרשם רשאי לקבוע כללים להגשה מקוונת של בקשות ומסמכים, כולל הליכי זיהוי, אופן ההגשה ומבנה הטפסים האלקטרוניים.

עיון ופרסום (סעיף 39): פנקס החברים, פנקס חברי הוועד, פרוטוקולים של האסיפות הכלליות והדו"חות הכספיים שהוגשו – כל אלה זמינים לעיון הציבור.