חנינה היא למעשה "מעשה חסד" של נשיא המדינה, המבוסס על סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה. היא מאפשרת המתקת עונש לאדם שהורשע בדין, בין אם על ידי קיצור תקופת המאסר, המרת סוג העונש (לדוגמה, עבודות שירות במקום מאסר בפועל), או אף ביטולו המלא. בנוסף, חנינה יכולה להתבטא בקיצור תקופת המחיקה או ההתיישנות של עבירה מהמרשם הפלילי, צעד בעל משמעות אדירה עבור עתידו של המבקש.

חשוב להבין שסמכות החנינה אינה מהווה ערעור על החלטות בית משפט, אלא היא סמכות הומניטרית עליונה, שמטרתה להעניק מידת חסד ורחמים במקרים חריגים וייחודיים. היא משקפת את ההתחשבות בנסיבות אישיות חריגות, שאינן בהכרח באות לידי ביטוי במערכת המשפטית הפורמלית.

סמכויותיו של נשיא המדינה רחבות ומגוונות, ונוגעות לתחומים שונים:

• קציבת עונש מאסר עולם: במקרים של מאסר עולם, הנשיא רשאי לקצוב את העונש, ובכך להגדיר לו מגבלת זמן.

• הקלה על עונש מאסר בפועל: הנשיא יכול לקצר את תקופת המאסר או להמיר אותו בעונשים חלופיים, כמו עבודות שירות.

• מחיקת רישום פלילי: סמכות זו מאפשרת לנשיא לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק, ובכך לטהר את שמו של אדם מהרישום הפלילי.

• הקלה בעונשים אחרים: כולל פסילות רישיונות נהיגה, קיצור תקופות פסילה, והקלה בקנסות כבדים (בעיקר קנסות תעבורה, אך לא רק).

• מחיקת חובות: במקרים ספציפיים ובהתקיים תנאים מחמירים, הנשיא יכול להעניק חנינה בגין חובות שהצטברו מקנסות.

כל אדם שנפגע מהרשעה פלילית, או קרוב משפחה מדרגה ראשונה מטעמו, רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא. הגשת הבקשה יכולה להתבצע באופן עצמאי או באמצעות עורך דין. עם זאת, הגשת בקשה באמצעות עורך דין מומחה בתחום מגדילה באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה.

מועד ההגשה: בקשת חנינה תוגש רק לאחר מיצוי ההליכים המשפטיים באותו עניין, או לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.

נימוקים: הבקשה חייבת להיות מנומקת היטב, לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים, ולהיות מגובה במסמכים תומכים. יש לפרט נסיבות אישיות (מצב בריאותי, כלכלי, משפחתי), ביטוי חרטה, תרומה לקהילה, הישגים מיוחדים ועוד.

בקשה חוזרת: אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן להגיש בקשה, אך ניתן להגיש בקשה חדשה רק שישה חודשים לאחר החלטת הנשיא, או אם חל שינוי מהותי בנסיבות המקרה.

אין ערעור: על דחיית בקשת חנינה לא ניתן לערער.

לאחר הגשת הבקשה, היא מועברת לבדיקה מקיפה על ידי גורמים רבים במערכת: משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות המבחן, לשכות סוציאליות, פרקליטות המדינה ועוד. כל אחד מגופים אלו נדרש להגיש חוות דעת והערות לבקשה. רק לאחר קבלת כלל חוות הדעת, הבקשה עוברת לשר המשפטים, שמגיש המלצה סופית לנשיא המדינה. בשל מורכבות התהליך וריבוי הגורמים המעורבים, משך הטיפול בבקשות חנינה משתנה ויכול להיות ממושך.

הגשת בקשת חנינה היא הליך מורכב, הדורש ידע משפטי מעמיק, ניסיון רב, והיכרות עם הנבכים הבירוקרטיים. במשרד עורכי דין מנדפרו, אנו מתמחים בהכנה ובהגשת בקשות חנינה, ומציעים לכם:

• ניסיון ומקצועיות: צוות עורכי הדין שלנו מנוסה בהכנת בקשות חנינה מורכבות, תוך דגש על הפרטים הקטנים ביותר שיכולים להשפיע על ההחלטה.

• הגדלת סיכויי הצלחה: הכנה מקצועית של הבקשה מגדילה באופן משמעותי את סיכוייכם לקבלת חנינה, גם במקרים שנחשבים קשים או מורכבים.

• קיצור הליכים: עורך דין מנוסה יכול לייעל את תהליך הכנת הבקשה, לוודא שכל המסמכים הרלוונטיים מצורפים, ולמנוע עיכובים מיותרים.

• ליווי אישי ורגיש: אנו מבינים את המשמעות הרגשית של תהליך זה ומלווים את לקוחותינו ברגישות